רש"ש על כתובות ח׳ ב

1 רש"י ד"ה בשורה. ומושיבין אותו והן עומדים כו'. ובסנהדרין שם לא מצינו שהאבל היה יושב אלא הוא עומד וכל העם עוברין או איפכא ע"ש:

2 רש"י ד"ה עשרה כוסות. כדכתיב כו'. עי' עירובין סה:

3 תד"ה כי תניא. מכאן משמע שברכת אבלים שבבה"מ לא הוי אלא בעשרה כו'. ובמגילה כג ב סתמו דסגי בג' וע"ש במרדכי סי' תתי"ד:

4 תד"ה אלא בסופו. ומברכין לה בלא י'. נראה דר"ל אע"ג דליכא י' במנחמין זולת צירוף האבלים. אח"ז ראיתי שכוונתי בזה לדעת מהרש"ל: